החלטה בתיק ב"ל 2816-06

1.         לפני בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, פרופ' אריה אינגבר.        הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה התנגד להפניית השאלות וטען, כי אין בשאלות הנוספות כדי להגיע לחקר האמת, וכי המומחה ענה על השאלות הרלוונטיות.

2.         לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א.         הכיצד תסביר את העובדה שהתובע נפגע גם בידיו וגם בכפות רגליו ואילו רק ידיו היו במגע עם דבק עמילן בעת הטיפול בתקלות תפעוליות כמפעיל מכונת דבק במפעל "בסט קרטון"?

ב.         היצד הנך מסביר את העדרה של פריחה בגב כף הרגל אצל התובע (מה שהיינו מצפים לו מחשיפה תעסוקתית)? הנך מופנה בהקשר זה לספרות הרפואית המקצועית, אשר צורפה לתיק בית הדין והכוונה למאמרם שלWarshaw EM  ואח' בעניין SHOE ALLERGENS.

ג.          האם אין בפריחה / דלקת העור שאובחנה אצל התובע לא רק בידיו אלא גם בכפות הרגליים ולא בגב כף הרגל ובמקום בגופו שלא היתה לו חשיפה לחומרים איתם עבד התובע כדי לשנות את קביעתך? נא הסברך.

3.         ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל התביעה.

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון ( דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו - 0-139  דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן - עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין  בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי.

עוד נקבע, כי אין זה רלבנטי אם השאלות "הן טובות ונחוצות" בעיני מי שמוסמך להתיר את הצגתן (עניין יצחק), ולכן "יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות" (עב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי - יעקב בן סימון, מיום 8.3.2010)"

            לאור הנחיות אלה של בית הדין הארצי, היה מקום להיעתר לבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה פרופ' אריה אינגבר.

4.         המומחה ישיב על השאלות במידת האפשר תוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ה  אדר תשע"ב, 19 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: